היסוד הרביעי הנדרש להוכחת רשלנות הוא קיומו של נזק . יסוד זה מעורר שתי שאלות עקרוניות . הראשונה היא קביעת היקפו ומידתו של הנזק שבגין התרחשותו אחראי המזיק . זוהי שאלה של תיחום הנזק , אשר במסגרתה מאתרים את הנזקים שנגרמו עקב ההתרשלות , תוך ייחוד אותם נזקים שבגינם מוטלת אחריות ברשלנות . השאלה השנייה היא קביעת שיעור הפיצויים אשר לו זכאי הניזוק בגין הנזק שנגרם לו . זוהי שאלה של כּ ימות ושומה , אשר במסגרתה יש לתרגם את הנזק לסכומי כסף שיש בהם כדי לפצות את הניזוק . גרימת נזק על ידי קבוצת מזיקים מעוררת את שאלת חלוקת הנזק ביניהם . לדוגמה , כאשר שני דירקטורים או יותר הפרו בהתנהגותם בדירקטוריון את חובת הזהירות המוטלת . 446 ראו ע " א 0217 / 99 עזבון המנוח שלומי ויצמן נ ' סלע , פ " ד נו ( . 822 ( 1 . 447 ע " א 553 / 80 נתן אניסימוב בע " מ נ ' מלון טירת בת – שבע בע " מ , פ " ד לה ( ; 807 , 800 ( 2 ע "א 6436 / 95 כהן נ ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית לעובדים בארץ ישראל , פ " ד נג ( , 680 ( 2 . 694 על כל אחד מהם , מתעוררת השאלה לאיזה סוג של מזיקים יש לשייכם . התשובה לשאלה זו מותנית בנזק שהם גרמו . אם הדיר...
אל הספר