בפרק העוסק בבעיית הנציג הוצג הבסיס העיוני להטלת חובות על נושאי משרה . הובהר שם , כי הפתרונות לבעיית הנציג שבין בעלי המניות למנהלים כוללים מנגנונים להגבלת שיקול הדעת ומרחב הפעולה של המנהלים . מנגנון מובהק להטלת פיקוח הוא הטלת חובות על נושאי משרה , אשר כוללות ציוויים נורמטיביים – חובה לנהוג באמונים , בזהירות ובמיומנות . אלה נועדו לתחם ולגדר את מירווח שיקול הדעת . חובת האמונים מכתיבה את הפעלת שיקול הדעת החופשי בתום לב , אמורה לנטרל את השפעותיו של אינטרס פרטי אנוכי , ולנווט את החלטות המנהלים לטובת החברה . חובת הזהירות והמיומנות נועדה מצידה לנטרל את הפיתוי לתפקד בתת – מאמץ וללא מרץ , למרות היעדרו של אינטרס כספי ישיר בתוצאות הפעולה . רשלנות ונזק מצידם של המנהלים יחשפו אותם לתביעה , ואמורים להרתיע את המנהלים מפני סטייה מדפוסי התנהגות תקינים . החובות הללו נועדו להגשים את המטרות הבאות : לחייב את נושאי המשרה לפעול בהתאם לכללים המוקפדים של המנדט שלהם ; לכפות עליהם להפעיל זהירות ומיומנות בעת ביצוע תפקידם ; לכפות עליהם להשתמש בכוחות נרחבים של שיקול דעת בתום לב ולמטרות נאותות ; ולבסוף , לכפות עליהם ...
אל הספר