לפי פקודת הנזיקין מוטלת חובת זהירות על כל מערכות יחסי רֵעות , שכוללת גם את מערכת היחסים בין בעלי המניות לבין עצמם . מכוחה של חובה זו , " אם עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות , או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות , או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות , או לא נקט מידת זהירות , שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות ; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר , שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג , הרי זו רשלנות , והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה " . חובה זו התפרשה כמורכבת משתי חובות משנה : חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית . אנו מתעניינים כאן בהגדרתה של חובת זהירות מושגית . חובה זו בוחנת האם קיימים יחסי רֵעות בין סוג המזיקים אליו משתייך המזיק , לבין סוג הניזוקים שאליו . 283 פקודת הנזיקין [ נוסח חדש ] ( דמ " י נ " ח , 10 תשכ " ח , . ( 266 משתייך הניזוק לעניין סוג הפעילות המזיקה הנדונה ולעניין סוג הנזק שנגרם . תפקידה של החובה המושגית הוא לצמצם ולהגביל את חובת הזהירות רק לאותם מקרים שבהם צ...
אל הספר