הפסיקה והמלומדים באנגליה , ובעיקר בארצות הברית , נטו לראות בשליטה נכס בעל ערך , וניהלו ויכוחים האם לראות בה נכס שמכירתו מטילה חבות כספית על המוכר . הספרות הציגה שתי עמדות מנוגדות . מצד אחד הוצג העיקרון , שכל אימת שבעל מניות שליטה מוכר את מניותיו , זכאי כל המחזיק במניות מאותו סוג להזדמנות שווה למכור את מניותיו , או למכירה יחסית שלהם , באותם תנאים באופן מהותי . במושגים של חובה קורלטיבית : לפני שבעל מניות שליטה יוכל למכור את מניותיו לאדם חיצוני , עליו להעניק לבעלי מניות בחברה הזדמנות שווה למכור את מניותיהם או חלק מנכבד מהם כאשר הוא מוכר את שלו . הכלל מחייב את בעל השליטה לחלוק עם בעלי המניות האחרים את תוספת המחיר שהוא מקבל עבור דבוקת השליטה שמכר . כלל זה , לדעת התומכים בו , עשוי לטרפד מכירת מניות שליטה כאשר קיים סיכון ברור של גזילת נכסי החברה על ידי המשתלט או של נזק אחר לחברה . הוא גם עשוי לספק למוכר תמריץ . 274 ראו לדוגמה , William D . Andrews " The Stockholders Right to Equal Opportunities in the Sale of . Shares " 87 Harv . L . Rev . 505 ) 1965 ( 515 - 22 לחקור ולהעריך בזהירות את הסיכונ...
אל הספר