מאחריות . אלה , ומצבי סל אחרים של פגיעה בצדק , נחשבו למצדיקים התערבות משפטית לטובת בעלי המניות שנפגעו . בנוסף , הזכות לשינוי תקנון הוכפפה לחובה לנהוג בתום לב לטובת החברה בכללותה , וחובה זו הוחלה על בעלי מניות הרוב באסיפה הכללית . אולם , גם חובות אלו והסעדים בצדן לא ענו על הצורך בהצרת צעדיהם של בעלי כוח בחברה . התברר , כי הנוסחה שחייבה את בעלי הרוב לפעול בתום לב ולטובת החברה בכללותה הייתה בעייתית ביותר . במקרים רבים ניתנה לה פרשנות סובייקטיבית מדי , שהקלה עם בעלי הרוב . זאת ועוד : פגיעותה של החברה , כאמת – מידה לקביעה כי אכן בוצע עושק , מנעה מתן סעד במקרים שבהם לא ניזוקה טובת החברה , אף אם לא קודמה . בשלב מאוחר יותר שיכלל המשפט האנגלי את הסעד בגין קיפוח , בסעיף 594 לחוק החברות האנגלי , , 1985 ובמסגרתו נקבע , כי בית המשפט יוכל להתערב בניהולה של חברה אם ניהול עסקי החברה נעשה בדרך המקפחת את בעלי המניות . תוכנו הוגדר כפעולת בעל שליטה אשר גורמת לתוצאה לא – צודקת , מעיקה , מכבידה , חמורה ומעוולת , חסרת הגינות או הוגנות , שהמיעוט נתקל בה בעת ניהול ענייני החברה . בחינת הפסיקה מלמדת , כי ניתן למ...
אל הספר