פורמלית , חובת תום הלב המוטלת על בעל מניות נובעת מהקשר החוזי הנוצר בין החברה לבין בעלי המניות ובינם לבין עצמם באמצעות התקנון . האופי החוזי של התקנון מכפיף אותו לחוקי החוזים , ובכללם לסעיף 93 לחוק החוזים ( חלק כללי ) , תשל " ,–ג 1973 המטיל חובת תום לב על קשרים חוזיים . אך מעשית , חובת תום הלב חלה בדין הישראלי על כל מערכות היחסים המשפטיות , לרבות אלה שאינן כוללות יחסי נציגות ( סעיף 61 ( ב ) לחוק החוזים ( חלק כללי )) , ומשתרעת לעבר כל הקשרים הנוצרים בחברה ( . ( society היא מהווה תשתית נורמטיבית יסודית להתנהגות אנושית , וניתן להתייחס אליה כאל חלק בלתי – נפרד מקודקס ההתנהגות הבסיסי בין בני אדם . מעמדה הנוכחי של חובת תום הלב במשפט אינו מצריך עוד מציאת מקור חוקי פורמלי כדי להסיק את תחולתה על בעלי מניות . חובת תום הלב שונה מחובת האמון בכך שאינה מקפלת בתוכה הנחה של נציגות או של עמדת כוח של צד אחד כלפי אחר . אדרבא , היא מניחה שוויון בין שני הצדדים , אך חפצה להכתיב להם כללי התנהגות ראויה . משמעותה היא , כי הצדדים ליחס הטרום – חוזי והצדדים ליחס החוזי חייבים לנהוג זה כלפי זה ביושר , בהגינות , ועל פ...
אל הספר