הצבעה בחברה היא אמצעי המעניק כוח שיורי לפעול בכל אותם מקרים שלא ניתן היה להתנות עליהם מראש בחוזי ההתקשרות בין החברה לבין בעלי המניות . המשפטנים האמריקאים איסטרברוק ופישל , מובילי האסכולה של הניתוח הכלכלי של המשפט , כותבים כי ההצבעה באה במקום שאין די בכללי האמון כמנגנון פיקוח על המתקשרים השונים במסגרת חברה . הקשר החוזי אינו יכול לצפות מראש כל התרחשות עתידית שתדרוש הכרעה . במסגרת החברה נדרשות החלטות שטעונות גיבוי המשקיעים . זכויות ההצבעה בדרך כלל מיועדות בעיקר לבעלי המניות הרגילות , בהיותם התובעים השיוריים של רווחי החברה . הם זוכים ברווח השולי , ונושאים ברוב העלות השולית של הפסדי החברה . הם למעשה נושאים בסיכון השיורי , ולכן הם הקבוצה המתאימה להפעיל את זכויות ההצבעה . בדרך כלל , בעלי המניות מקבלים קול אחד לכל מניה באסיפה הכללית . מניות בכורה בדרך כלל נהנות רק מזכויות הצבעה מוגבלות , אם בכלל . לבעלי איגרות חוב אין בכלל זכויות הצבעה באסיפה הכללית . מכל מקום , הצבעה אינה חובה , ולבעלי מניות רבים , בעיקר אלו המחזיקים בשברירי אחוזים של חברה ציבורית גדולה , יש תמריץ שלילי להצביע . השתתפות בהצבע...
אל הספר