כל חברה חייבת לכנס לכל הפחות אחת לשנה אסיפה כללית , ולא יאוחר מתום 51 חודשים לאחר האסיפה השנתית האחרונה שחייבים להודיע על קיומה על פי סעיף 60 ( א ) לחוק . מובן , שאין מגבלה על מספר האסיפות הכלליות שחברה יכולה לכנס בשנה , אך עליה לכנס לפחות אחת שתיקרא אסיפה כללית שנתית . אם לא כונסה , הרי לבעלי מניות יש זכות לבקש כינוסה , ובכך להביא לידי ביטוי את מעמדם השליט בחברה . חברה פרטית רשאית לקבוע בתקנונה על פי סעיף 61 ( א ) , כי היא אינה חייבת לקיים אסיפה כללית שנתית , אלא ככל שהדבר נחוץ למינוי רואה חשבון מבקר . אם נקבעה הוראה כזאת , רשאית החברה שלא לקיים אסיפה שנתית , אלא אם כן דרש זאת אחד מבעלי המניות או הדירקטורים . אפילו אם התקנון מעניק ברירה של אי – כינוס אסיפה כללית שנתית , העניק המחוקק לבעל המניה או לדירקטור זכות עדיפה לתבוע קיומה של אסיפה כזאת . הזכות המיוחדת הזאת , לדרוש כינוס פיסי של אסיפה כללית על אף קיומה של הוראה אחרת בתקנון שעליה הצביעו רוב בעלי המניות , משקפת את החשיבות שמייחס המחוקק לכינוס הקבוצתי של בעלי המניות ולדינמיקה שנוצרת במסגרת כינוס כזה . אם לא התכנסה אסיפה כאמור , הן ב...
אל הספר