הכלים שפותחו לגבי מצבים של חריגה ממטרות ומסמכות קודם חקיקת חוק החברות זכו לשיפור ולהתאמה בעת שיושמו על תיפקודן של חברות , וזאת כדי להקל מעט מהנטל של תוצאותיה החמורות של החריגה . התאמה זו בוצעה באמצעות " כללי הניהול הפנימי " . כללים אלו אינם עוסקים בהגדרה ובהסדרה של סוגי הסמכויות השונות שחלות על נושאי המשרה , כלומר סמכות מפורשת , נחזית או רגילה , אלא בהשלכות תקינות תהליכי קבלת ההחלטות בחברה . העיקרון שממנו נגזרו כללים אלו מושתת על יחסי השליחות המתקיימים בין החברה לבין נושאי המשרה שלה , והוא נועד לשכלל פעולות בעלות סמכות פוטנציאלית בהתבסס על ההנחה ההגיונית , כי ההסכמה הדרושה אכן ניתנה . הצורך בהנחה הגיונית זו נובע מהמבנה המשפטי , אשר היתנה את הבשלתה של התחייבות החברה שנתקבלה על ידי אורגן מוסמך במילוי הדרישות הבאות : ההחלטה שנתקבלה או המעשה שנעשה היו במסגרת כשרות החברה , והמעשה היה בתחום סמכותו של האורגן המבצע . כיוון שכללים אלו הם חלק מדיני השליחות , הם תקפים גם כיום , וננתח אותם על פי המצב החוקי כיום . הדרישה הראשונה נוגעת לדוקטרינת הכשרות המוגבלת , שבטלה כיום מאחר שהחברה כשרה לבצע כל פ...
אל הספר