4.83 "כללי הניהול הפנימי" – מערך נורמטיבי משלים לכללי הסמכות שעוצב לפני חקיקת חוק החברות ותקף גם כיום

הכלים שפותחו לגבי מצבים של חריגה ממטרות ומסמכות קודם חקיקת חוק החברות זכו לשיפור ולהתאמה בעת שיושמו על תיפקודן של חברות , וזאת כדי להקל מעט מהנטל של תוצאותיה החמורות של החריגה . התאמה זו בוצעה באמצעות " כללי הניהול הפנימי " . כללים אלו אינם עוסקים בהגדרה ובהסדרה של סוגי הסמכויות השונות שחלות על נושאי המשרה , כלומר סמכות מפורשת , נחזית או רגילה , אלא בהשלכות תקינות תהליכי קבלת ההחלטות בחברה . העיקרון שממנו נגזרו כללים אלו מושתת על יחסי השליחות המתקיימים בין החברה לבין נושאי המשרה שלה , והוא נועד לשכלל פעולות בעלות סמכות פוטנציאלית בהתבסס על ההנחה ההגיונית , כי ההסכמה הדרושה אכן ניתנה . הצורך בהנחה הגיונית זו נובע מהמבנה המשפטי , אשר היתנה את הבשלתה של התחייבות החברה שנתקבלה על ידי אורגן מוסמך במילוי הדרישות הבאות : ההחלטה שנתקבלה או המעשה שנעשה היו במסגרת כשרות החברה , והמעשה היה בתחום סמכותו של האורגן המבצע . כיוון שכללים אלו הם חלק מדיני השליחות , הם תקפים גם כיום , וננתח אותם על פי המצב החוקי כיום . הדרישה הראשונה נוגעת לדוקטרינת הכשרות המוגבלת , שבטלה כיום מאחר שהחברה כשרה לבצע כל פ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה