4.82 המשמעות המשפטית של פעולה מפירת הרשאה שהצד השלישי חרג בה מ"מבחן האדם הסביר"

על פי סעיף 56 ( ב ) לחוק , לפעולה פגומה מפירת הרשאה , שבה הצד השלישי אינו עומד במבחן האדם הסביר , אין תוקף כלפי החברה , ובידיה בלבד האפשרות לאשררה . הצד המתקשר עם החברה יהיה מחויב מצידו לקיים את ההסכם אם החברה תחליט לבחור בברירת האישרור . הברירה עוברת אל החברה , מאחר שבמקרה זה מצבה נחות ממצבו של הצד המתקשר . זה האחרון צריך היה , כאמור , במהלך שלבי המשא ומתן שניהל עם נציג החברה , לוודא את סמכותו הממשית של נושא המשרה . מאחר שלא עשה כן , ייאלץ להמתין להחלטת האורגנים המוסמכים בחברה , האם טובת החברה היא קיום ההתקשרות . הברירה המוענקת לחברה היא לאשרר את ההתקשרות הפגומה . אם הפעולה רק חורגת מהרשאה , ניתן לאשר הפעולה גם מראש . אם האישור ניתן בדיעבד , רואים אותו כאילו ניתן מלכתחילה , ולפיכך כל הזכויות והחבויות הצומחות מן ההתקשרות ייחשבו כאילו נוצרו ביום כריתת ההסכם המקורי , ולא ביום האישרור . האישרור חייב להיעשות באמצעות החלטה פעילה שנתקבלה כדין בגוף המתאים . למצב זה קיים סייג אחד בסעיף 56 ( ג ) : אישור כאמור לא יפגע בזכות שרכש אדם אחר בתום לב ובתמורה לפני מתן האישור . משמעותו היא , כי אם קודם ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה