חוק החברות אוסר בסעיף 55 הן על החברה והן על נושאי המשרה לבצע פעולה שיש בה חריגה ממטרות החברה , וכן לבצע פעולה ללא הרשאה או בחריגה מן ההרשאה . משמעות הפרתה של הוראה זו היא כשל הפרת הוראת חוק , על כל ההשלכות הפליליות , הנזיקיות והחוזיות הנובעות מכך , הן ביחס לחברה והן ביחס לנושאי המשרה . המחוקק מגדיר מספר מצבים של הפרת הרשאה אשר ניתנים לצפייה מראש , ומצמיד להם פתרונות שכולם תלויים במצבו הנפשי של הצד השלישי ( סעיף 56 לחוק ) . . 1 פעולה שנעשתה בהפרת הרשאה שהצד השלישי לא ידע ולא היה עליו לדעת על הפגם – פעולה כזו תקפה על פי מבחן האדם הסביר , והחברה תחויב כלפיו ולא תוכל לסגת מן ההתקשרות . כתוצאה מכך , גם הצד השלישי יהיה מחויב , והוא לא יוכל לשקול מחדש את כדאיות התקשרותו . ההכרעה אם לא היה עליו לדעת על הפעולה תיעשה על פי מבחן האדם הסביר . . 2 פעולה משפטית שנעשתה תוך הפרת הרשאה , והצד השלישי ידע על הפגם – כאשר קיימת אצל הצד השלישי ידיעה בפועל כי הפעולה הפגומה , ברור כי עליו לשאת בנטל עלות החריגה . במצב זה , הפעולה תיכון רק אם הגוף המוסמך אישר אותה על פי הדרכים הקבועות בסעיף 56 ( ב ) לחוק : אישו...
אל הספר