כדי לממש את עקרונותיה של דוקטרינת הכשרות המוגבלת הופעל בזמנו עיקרון משפטי ( שכבר שונה בחוק החברות ) , אשר ייחס לכל אדם ידיעת תוכן מסמכיה , גם אם בפועל לא ידע אותם . זהו עקרון " הידיעה הקונסטרוקטיבית " . על פיו , כל אדם שבא במגע עם חברה רשומה הוחזק כמי שיודע את תוכן מסמכיה הפומביים , וביניהם התזכיר והתקנון , וכן כל החלטה מיוחדת החייבת דיווח לרשם החברות , שעבוד שהוטל על נכסי החברה וחייב דיווח לרשם החברות , וכן ידיעה של כל פעולה שקיימת לגביה חובת דיווח לרשם החברות . ייחוס תוכן ידיעת המסמכים הפומביים לצד המתקשר היה מוחלט וכמעט בלתי – ניתן לסתירה . תוצאה זו לא התחשבה בנסיבות המקרה הנתון , וביכולתו או אי – יכולתו של הצד המתקשר להשיג את המידע הרלבנטי . פיתוחו של כלל זה התאפשר באמצעות חובת הרישום של מסמכי החברה , שהוטלה על כל החברות הרשומות עוד במחצית המאה ה – 91 באנגליה – בחוק החברות האנגלי , . 1844 פומביות המידע ביחס לחברה הייתה יסוד חשוב ביותר באיזון בין הצורך לאפשר סחר באמצעות חברות באחריות מוגבלת , לבין הצורך להגן על הציבור מפני מעשי תרמית במסווה של חברה שנרשמה כדין . אך בפועל שימשה ההגנה...
אל הספר