הגבלת סמכות האורגנים – עקרון שימור ההון ואיסור החלוקה נועדו להסדיר את המתח בין שאיפתם של בעלי המניות ליהנות ככל האפשר מפירות ההשקעה , לבין שאיפתם של הנושים לדאוג לתשלומי הריבית והחזר הקרן . מכוחו של עיקרון זה , שדנו בו בחלק השלישי , מתמתנת נחיתותם המעמדית של הנושים בחברה באמצעות הסנקציות החמורות המוטלות על מנהלים שיחרגו מכללי החלוקה , ויעדיפו לתגמל את בעלי המניות על חשבונם של הנושים . כאמור , מטרתו העיקרית של עקרון שימור ההון היא להבטיח את כשרות פרעונה של החברה , ולהגן על הנושים מפני רצונם המתמיד של בעלי המניות ליהנות מפירות השקעותיהם באמצעות החזר הון . הרחבת חשיפתם לאחריות – מערכת היחסים בין החברה לבין העולם כולו מבוססת על עקרונות האורגניזם והשליחות , אשר מכוחם משמש נושא המשרה כידה הארוכה של החברה . בסיסם הוא ההנחה , כי כוונתם של כל הצדדים המעורבים בעסקה היא ליצור קשר משפטי בין החברה לבין הצד השלישי , שתוצאותיו לא תיוחסנה לנושא המשרה המופיע בשמה של החברה . אולם , דווקא במצבי כשל תיפקודי של נושא המשרה / האורגן , הטיל עליו המחוקק את תוצאותיה של הפעולה , וצירף אותו ככתובת נוספת לתביעה . ...
אל הספר