מערכת היחסים של הנושים כלפי החברה שונה בבסיסה מזו של בעלי המניות כלפיה , הן במהלך חייה של החברה והן בתקופות של קשיי פרעון . השוני הראשון נעוץ באופי הקבוע של תביעות הנושים : לדוגמה , נושה בעל איגרת חוב מחזיק בזכות לקבלת ריבית במועדים קבועים שתשלומה אינו תלוי בביצועי החברה . השוני השני מקורו בעדיפות בסדר הקדימויות במידרג זכויות הנשייה : זכותם החוזית של הנושים לתבוע מן החברה את התחייבותה הקבועה כלפיהם ( דוגמת משכורת או ריבית ) עדיפה על פני זו של בעלי התביעות השיוריות , אלה הנמצאות בתחתית המידרג . מעמדם של הנושים כבעלי תביעות קבועות מעניק להם את הזכות לתשלום קבוע במועד נתון מראש . אי – תשלום מהווה הפרת התחייבות , אשר מזכה את הנושה בסעד של אכיפה , ועלולה להוביל במקרים קיצוניים לבקשת פירוקה של החברה מטעמי חידלות פרעון , אשר במהלכה ניתן יהיה לתבוע גם את המנהלים בעוון ניהול כושל . עדיפות זו מרככת את תוצאותיה החריפות האפשריות של בעיית הנציג . ∞ האם הגנת סדר הקדימויות של נושים יעילה כפתרון לבעיית הנציג ? ∞ זוהר גושן ואירית חביב – סגל מציגים את חסרונותיה של הגנה זו . זוהר גושן מסביר , כי למעשה , ...
אל הספר