4.54 בעיית הנציג בין בעלי המניות לבין בעלי עניין אחרים בחברה

כאמור , הפירמה היא מנגנון יעיל של ייצור קבוצתי . את חברי הקבוצות המעורבים בתהליך הייצור ניתן , לצורך ענייננו כאן , לחלק לשתי קבוצות עיקריות . האחת היא בעלי המניות , שזכותם לרווחים נדחית לסוף התור לאחר פרעון כל חובות החברה . כך יוצא , כי בעלי המניות מקבלים רק את שארית הרווח , ולפיכך הם נקראים בעלי התביעות השיוריות . הקבוצה השנייה היא בעלי התביעות הקבועות שהתקשרו עם החברה בחוזים מוגדרים , וזכאים לקבל ממנה תמורה בגין שירותיהם . כך לדוגמה , העובדים מקבלים משכורת מדי חודש בלא קשר להיקף הרווח השנתי של הפירמה , והנושים מקבלים ריבית עבור הלוואתם , שתשלומה אינו קשר לקיומו של רווח כלשהו . במתח בין שתי הקבוצות , עליונות מעמדם של בעלי המניות אינה מוטלת בספק . הם ממנים את המנהלים אשר מפעילים את החברה על פי הנחיותיהם . כך גם קובע חוק החברות . כתוצאה מכך בעלי המניות שולטים למעשה בהשקעתם של בעלי התביעות הקבועות , ואלה האחרונים נתונים לחסדי הראשונים . העובדים , המשקיעים תשומות של הון אנושי , כפופים להוראותיהם של המנהלים המתמנים על ידי האסיפה הכללית של בעלי המניות . למרות שהחברה חייבת בפרעון התשלומים הק...  אל הספר