תורת האורגנים משתרעת מעבר למשפט הפלילי ולדיני הנזיקין – לעבר כל הפעולות המשפטיות שמבצעת החברה , והיא חלה גם על התקשרות חוזית . כל חוזה שכורת אורגן בשם החברה רואים אותו כפעולה שנעשתה בשם החברה , וכל אי – תקינות בפעולתו של האורגן ניתנת לייחוס לחברה . לדוגמה : ראובן , דירקטור בחברה קבלנית , ניהל משא ומתן בשם חברה לשם כריתת חוזה למכירת דירה . הרוכש המיועד , שמעון , סמך על ראובן כאשר הצהיר בשם החברה , כי הקרקע אשר עליה אמור להיבנות הבניין שבו תימצא דירתו של שמעון רשומה על שם החברה . העסקה נחתמה , ושמעון שילם את כל התשלומים שהיה עליו לשלם על חשבון הדירה . אך למעשה , החברה לא הייתה בעלת המקרקעין שלגביהם נעשתה העסקה . מטעם זה גם נכשלה העסקה , והחברה נכנסה להליכי פירוק . שמעון ביקש לתבוע את ראובן אישית . ככלל , שעה שנושא משרה כורת חוזה בשם חברה עם צד שלישי , והחוזה הוא במסגרת סמכותו , תחייב פעולתו את החברה , ונושא המשרה ייצא מהתמונה על פי כללי השליחות ( סעיף 2 לחוק השליחות , תשכ " ה – , ( 1965 ולא ייחשב כצד לעסקה . כאשר נושא המשרה מייצג את החברה ופועל בשמה , לא נוצרת יריבות בינו לבין הצד השלישי...
אל הספר