הטלת אחריות ישירה על התאגיד בנזיקין מעוררת מיד את סוגיית אחריותו המקבילה של האורגן כלפי הנפגע שהוא הצד השלישי , מאחר שבפועל האורגן הוא זה שביצע את העוולה . נקודת המוצא היא , כי עצם מעמדו של נושא משרה כאורגן בתאגיד אינו מטיל עליו באופן אוטומטי אחריות אישית בנזיקין בגין עוולות שלהן אחראית החברה . אך הבעיה היא , האם עקרונית יש להטיל על האורגן שביצע את הפעולה אחריות בנוסף לזו המוטלת על התאגיד . על מנת להתמודד עם בעיה זו יש לנתח את המבנה העובדתי של ההתנהגות המזיקה . המבנה העובדתי משקף בן – אדם שמבצע פעולה מזיקה . אם המבצע פועל בשירותה של חברה , קיימות שתי כתובות להטלת אחריות : המבצע עצמו , והחברה שבשירותה הוא פועל . השלב הראשון הוא שלב הטלת אחריות על החברה : כדי להגשים את הרעיון הבסיסי של אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה , מוטלת , בראש וראשונה , חבות על החברה שהפעולה המזיקה בוצעה בשירותה . בשלב השני נבחנת הטלת חבות על המבצע עצמו . את בחינת התובנות של הטלת אחריות על האורגן ניתן לעשות על פי אחד משני מודלים מנוגדים . המודל הראשון הוא של חסינות האורגן : אם האורגן פועל במסגרת סמכותו הפורמלית והמה...
אל הספר