כאמור , האסיפה הכללית היא האורגן הראשון של החברה , והיא הגוף המופקד על קביעת המערך הנורמטיבי הפנימי . היא מוסמכת בדרך כלל למנות את חברי הדירקטוריון ולפטרם , על פי סעיף 95 לחוק . יתרה מזו , היא גם מופקדת על מינוי הדירקטורים החיצוניים בחברה ציבורית . חובה זו מעניקה לה את השליטה על אישיותם של שני הדירקטורים שאמורים לשמש זרוע פיקוח המנטרלת את השפעותיה של בעיית הנציג . האסיפה הכללית היא למעשה הגוף המחוקק , והיא שולטת על עיצוב ושינוי התקנון , כך שבידה להכתיב את אופן ניהול החברה ואת מערך קבלת ההחלטות , האסטרטגיה והניהול ( סעיפים 02 ו – 57 ( א )) . נוסף על כך , ניתן לכלול בתקנון הוראה ( סעיף 50 ( א )) , כי האסיפה הכללית רשאית ליטול סמכויות הנתונות לאורגן אחר . כך שלמעשה , יש לראות באסיפה הכללית גוף העומד בראש מערך האורגנים בחברה , מזרים את הוראותיו כלפי מטה , ומכתיב את נורמות תיפקודה של החברה . אסיפת בעלי המניות מגבשת ומייצרת את רצונם הקיבוצי של כלל בעלי המניות . בעיקרון הוענקו לה סמכויות קוגנטיות שעליהן לא ניתן להתנות ( סעיף , ( 58 ואף ניתן לה כוח ליטול סמכויות מאורגן אחר ( סעיף 50 ( א )) . כ...
אל הספר