התפיסה השוררת כיום בקרב מחוקקי דיני התאגידים בישראל , בעולם האמריקאי ובאיחוד האירופי היא , שהחוקים אמורים להציב תשתית לסטנדרטים מינימליים , אך להותיר יעילות מרַבית לחברה ולגופים השולטים בה . כלומר , על המחוקק להתערב בקשרים בין הקהילות הקשורות בחברה באמצעות חקיקת הוראות קוגנטיות רק כאשר המשטר בחברה אינו יכול להבטיח התנהגות שתיטיב עם החברה . בפועל , קיימת מערכת יחסים הדדית בין הפירמות לבין הממשל , והן גם משפיעות מצידן על הממשל ועל הליך חקיקת החוקים . חברה , כאזרח בעל חופש דיבור , היא בעלת כוח השפעה על חוקים , אשר משפיעים עליה . לדוגמה , איגוד החברות הציבוריות בישראל הוא לובי חזק מאוד , וכך גם איגוד הבנקים , ויש להם חלק נכבד בעיצוב הוראות חוק החברות . בתיאוריה , חברות תומכות בשוק חופשי , עם התערבות ממשלתית מעטה . בפועל , כל אימת שחברות יכולות לשכנע את הממשלה להגן עליהן מפני השוק החופשי , באמצעות חקיקה חוסמת תחרות או מגבילה אחריות , הן ממהרות לעשות זאת . אם דפוסי המשטר בחברה אכן נקבעים על ידי החוק , ניתן לטעון כי ערכן של חלק מהוראות אלו הוא ביצירת אשליה של מחויבות מנהלי החברה לאספקת מידע ו...
אל הספר