סעיף 1 ) 33 ) מגדיר את נורמת ההתנהגות הראויה לבדיקת נכונותו של התשקיף . האחריות המוטלת בגינו מתייחסת הן למנפיק , שהוא אישיות משפטית וירטואלית , והן לכל היישויות הפיסיות החתומות על התשקיף . בחינת אחריותו של המנפיק תיעשה לאור התנהגותם של האורגנים המוסמכים לחייב אותו , שהיו מעורבים בהכנת התשקיף . סעיף 1 ) 33 ) קובע , כי האחריות לא תחול על מי שהוכיח כי נקט את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף , בחוות הדעת , או באישור , וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה , ומילא חובתו לפי סעיף 25 ( ד ) לחוק . סעיף 25 ( ד ) לחוק קובע , כי המציע חייב להודיע לרשות לניירות ערך בכתב , מיד לאחר שנודע לו על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לעניין שיקוליה להתיר או לאסור את פרסום התשקיף . החבות מכוח סעיף 1 ) 33 ) לחוק ניירות ערך מושתתת על יסודות של חובת זהירות ומיומנות . הנטל לשחרור מאחריות כולל הוכחה של שלושה רכיבים . האחד – נקיטת כל האמצעים הנאותים למניעת פרסום פרט מטעה בתשקיף . מבחן זה מוגדר בחוק האמריקאי כמבחן ה " שקידה הראויה " ( . ( due diligence השני , אמונה כנה כי אכן התשקיף אינו כולל פר...
אל הספר