הכללת פרט מטעה בתשקיף אסורה מכוח סעיף 16 ( ב ) . שיכלולה של פעולה אסורה זו כולל רכיבים שונים שנעמוד עליהן להלן . א . הגדרת המונח " פרט מטעה בתשקיף" סעיף 16 ( ב ) לחוק ניירות ערך אוסר על הכללת פרט מטעה בתשקיף , ובכך קובע נורמה משלימה לעקרון הגילוי הנאות , אשר מוצא ביטויו בסעיף 16 ( א ) לחוק . " פרט מטעה" מוגדר בסעיף 1 לחוק בהגדרה תיאורית ולא ממצה – " לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שבהיעדרו עלול להטעות משקיע סביר " . המבחן שמטילה ההגדרה על המציע הוא כפול . ראשית , עליו לוודא את נכונותם של הפרטים המופיעים בתשקיף כך שלא יהיה בו שום פרט שיש בו כדי להטעות . שנית , על הגילוי בתשקיף להיות מלא , ויש לוודא כי בתיאור התשקיף לא יחסר פרט כלשהו . המילים " דבר העלול להטעות " שבהגדרת " פרט מטעה " מרחיבות את יריעת החבות , מאחר שהן מבססות אחריות גם אם אין הטעיה בפועל , ודי שייקבע כי כלול פרט " העלול להטעות " . הפרט המטעה עשוי להיות אחד מאלה : . 1 פרט המתייחס למצג עובדתי מטעה – כל הצגה של עובדות באופן שיש בה כדי להטעות ולהסיח את שיקוליו של המשקיע הסביר , כולל היעדרו של פרט עובדתי שנחוץ היה...
אל הספר