סעיף 52 יא ( א ) מטיל על הדירקטורים ועל מנכ " ל המנפיק אחריות כלפי כל המחזיק בניירות ערך לנזק שנגרם עקב הפרת החוק , ובכלל זה בגין הפרת האיסור לכלול פרט מטעה בתשקיף . אחריות אישית כזאת יוצרת קשר ישיר בין נושאי משרה אלה לבין המחזיק בניירות הערך . פועלו של קשר כזה הוא כפול . ראשית , הוא מטיל אחריות מפורשת על נושאי המשרה כלפי צד שלישי , למרות תורת האורגנים אשר מייחסת את פעולת האורגן לחברה . אם כך , היותו של אדם אורגן אינה ממצה את אחריותו האישית , והיא למעשה הטעם המשפטי להטלת אחריות על האורגן . אולם , ביסוס הקשר הישיר בין האורגן לצד השלישי מצריך הוכחת יסודות עוולה נזיקית שהוגדרה בפקודת הנזיקין . וכך , אם יתקשה מחזיק בניירות ערך בהוכחת יסודות עוולת הפרת חובה חקוקה , יסייע לו סעיף 52 יא , המגדיר את הציבור שלהגנתו נועד הסעיף , ומאפשר תביעה מכוחו . שנית , הסעיף מרחיב את היקף המקורות המשפטיים שמכוחם ניתן לתבוע בגין הפרת הוראות חוק ניירות ערך . נוסף על פירוט יסודותיה של הפרת חובה חקוקה יוצר הסעיף חובת צפיות ביחס לנזק בין נושא המשרה למחזיק בניירות הערך , ומאפשר תביעה בעוולת רשלנות עקב הפרת חובת הז...
אל הספר