3.200 הפילוסופיה של הגנת המשקיע – גילוי או התערבות

בצורך להגן על המשקיע כרוכים היבטים של פטרנליזם חקיקתי . הרצון לכונן שוק יציב של ניירות ערך , לעומת המציאות , שמלמדת על שימוש לרעה בעמדת השליטה בחברה , הוא שהוביל לשאיפה להסדרה חיצונית של עסקת ניירות הערך . בהמשך לכך , הגדרת היחסים המשפטיים של עסקת ניירות הערך כמערכת המבוססת על חוסר שוויון בסיסי בין שני הצדדים לעסקה מצריכה נקיטת עמדה באשר לאינטנסיביות הפיקוח הממלכתי . קיימות שתי אפשרויות להסדרה חיצונית , שכבר זכו להיכנס לדברי ימי התאגידים כ " מיכתם " האולטימטיבי של אספקת המידע : " גילוי או התערבות " . נבהיר את משמעותה של כל אחת משתי האפשרויות . חובת גילוי הוא מדיניות שמשקפת הטלת נורמה כופה מכוח חוק על החברה המנפיקה לבצע גילוי נאות של מידע על החברה , על עסקיה ועל אופן ניהולה , והיא משפיעה באופן חיובי על כללי המשחק . מידע הוא נכס שמקנה יתרון , וגילוי מידע מפחית מנחיתותו היחסית של המשקיע לעומת יתרונה של החברה המנפיקה , שבידיה כל המידע הנוגע לסחורה שהיא מציעה . חשיפת המידע לעין מיטיבה לא רק עם הקונה , אלא גם עם צדדים שלישיים , שלא השתתפו בעיצוב העסקה ולא שילמו את ערכו של המידע עבורם . אולם ...  אל הספר