אולם , בבית המשפט העליון , בעניין מיראז ' חברה לבנין נ ' בנק הפועלים בע " מ , נהפכה ההלכה . בדיון בסוגיה הנוגעת לסדר העדיפות בין שעבוד צף מכוח איגרת חוב , הכוללת הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים , לבין שעבוד מאוחר יותר של נכס , שנעשה להבטחת אשראי במובן סעיף 169 ( ד ) , נקבע כי אין לדרוש שבהסכם השעבוד תופיע תניה הקובעת , כי הנכס המשועבד מבטיח אך ורק את האשראי שניתן לרכישתו . אין מחלוקת , קובע השופט אנגלרד , כי נושה , המבקש ליהנות מהמעמד המיוחד לפי סעיף 169 ( ד ) לפקודה , חייב להוכיח זיקה ישירה בין המימון שהעמיד לחייב לבין הנכס ששועבד לו . עליו להראות שאותו אשראי שהזרים לחברה שימש את החברה לרכוש את הנכס הנוסף המשמש לשעבוד . היינו , על הנושה להראות שהאשראי שהזרים לחברה התחלף בנכס שרכשה החברה , ואשר זו שיעבדה לו . דרישה זו היא למעשה הדרישה ליצור קשר ישיר בין האשראי הנוסף לחברה לבין הנכס המשמש לה לשעבוד ; קשר ישיר זה שבין ה " נכס " ל " חוב " הוא המאפיין את השעבוד הספציפי הניתן במסגרת הלוואה לרכישת נכס ומצדיק את עדיפותו . השופט אנגלרד הוסיף וקבע , כי על מממן הרכישה להוכיח שהענקת האשראי היית...
אל הספר