3.169 המתח והמיתקל בין הנושים המובטחים לבין הנושים הלא–מובטחים

סימניה המשפטיים המובהקים של הכלכלה החופשית – עליונותו של הקניין וחופש החוזים – שימשו בסיס למודל אשר מיזג את זכות הבעלות בנכס עם הערך החוזי של השעבוד . על פי מודל זה , בעוד החייב מותיר בידו את הבעלות והחזקה בנכסים המשועבדים , מקבל הנושה המובטח את ערכם של הנכסים באמצעות השעבוד . בתוך ערך זה מסתתר היתרון של הנושה המובטח על פני הנושים האחרים , אך גם החיסרון של אפליית הנושים הלא – רצוניים לרעה . כך יוצא , כי עלויות השעבוד מוחצנות אל הצדדים שהתקשרותם עם החברה היא כפויה , או בתנאים הדומים לאלו של חוזה אחיד . לאור יתרונותיה של הנשייה המובטחת מתחזקת השאלה : מדוע בכלל קיימים נושים שאינם מובטחים ? הכיצד מוכנים מלווים אחרים שונאי סיכון להסתפק במצב המציב אותם בנחיתות כלכלית ? קיימות לכך מספר סיבות , שעליהן מצביעה פרופ ' ציפורה כהן . ניתן למיין את סוגי הנשייה הלא – מובטחת לשניים . ראשית , נושים לא – רצוניים ולא – מובטחים עשויים להיות נושים נזיקיים , שהקשר עם החברה החייבת נכפה עליהם מכוח נזק שהיא גרמה להם . דוגמה לכך עשוי להיות אדם שנפגע בתאונת דרכים אשר גרם רכב של חברה . כך גם שלטונות המס , שהחברה נ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה