הנאמן הוא מיופה כוחם של מחזיקי איגרות החוב , והוא אמור לוודא את תקינות ניהולה של החברה המנפיקה כדי להבטיח את השקעתם של שולחיו . בהתאם להסכם הכלול בשטר הנאמנות , הנאמן מקבל את הבעלות על איגרות החוב , והמשקיעים הם הנהנים . כתוצאה מכך , זכות התביעה שלהם אינה זכות חוזית נגד החברה , אלא זכות חוזית נגד הנאמן . הקשר המשולש הזה בין הנאמן לבין החברה המנפיקה לבין המחזיקים באיגרות חוב צריך להיות מבוסס על יחסים של אמון מרבי , ושל ניתוק מוחלט בין האינטרסים של כל אחד מהצדדים . בהיעדרם לא ניתן יהיה לגייס הון באופן יעיל . החריקות בתיפקודם של נאמנים במהלך שנות ה – 07 וה – 08 של המאה ה – 02 הובילו לתיקונו של חוק ניירות ערך , ולהסדרת כל נושא ההנפקה באמצעות נאמן . כיום כפופה ההנפקה של איגרות החוב לציבור במסגרת הבורסה לניירות ערך לחוק ניירות ערך , ובהתאם לסעיף 35 ב ( א ) אין להציע איגרות חוב לציבור אלא אם כן התאגיד המנפיק מינה נאמן למחזיקים באיגרות החוב . הנאמן ימונה בשטר נאמנות שייערך בין התאגיד המנפיק ובין הנאמן . את מיקומו ואת מעמדו המשפטי של נאמן לתעודות התחייבות יש לבחון על פי ההסדרים החוקיים בעניין ז...
אל הספר