" סחירותה הפורמלית " של המניה נובעת מחופש הקניין , ובעל המניה רשאי לעשות במניותיו כרצונו , ובכלל זה להעבירן ככל העולה על רוחו . ברם , למרות עוצמתה של הזכות הקניינית הזאת היא נתקלת בשתי זכויות רחבות אחרות – חופש החוזים וחופש צורת ההתאגדות . היקפן של שתי זכויות אלו ויישומה של החירות החוזית מאפשרים הטלת סייגים רצוניים על השימוש הקנייני במניה והטלת הגבלות על העבירות . כך גם קובע החוק בסעיף , 294 כי חברה רשאית לקבוע בתקנון הוראה המגבילה את עבירותן של מניות , בתנאים שתקבע בתקנון . לפיכך , אם תקנון החברה אינו מסדיר את הגבלת עבירותן של מניות , רשאי כל בעל מניות להעבירן ללא הגבלה . האם ניתן לשלול לחלוטין עבירות מניה ? שאלה זו התעוררה בעניין ברדיגו ואח ' נ ' ד . ג . ב . 9 טקסטיל בע " מ . באותו עניין נדונה תקפותה של תקנה בתקנון חברה , שקבעה כי במקרה של מות בעל מניות א שהחזיק ברוב מניות ההצבעה לא יהיו המניות ניתנות להעברה ליורשים או לכל אדם אחר . השופט ברק קבע , כי אינו רואה מניעה עקרונית לשלול את עבירותה של מניה בחיי בעליה שחדלה להתקיים במותו . זאת , במסגרת החופש החוזי לעצב זכויות שמשך קיומן הוא ...
אל הספר