3.42 הדוקטרינה של שימור ההון

ראינו לעיל , כי ההון אמור לשמש מספר מטרות : יצירת קרן שבאמצעותה מתחילה החברה בפעילותה , קיום קרן בטוחה לנושים , והגנה על בעלי המניות . על מנת להגשים מטרות אלו נחוץ היה לגבש עיקרון לשם שימור ההון , שלפיו על החברה לשמור על הונה מפני הפחתתו כדי שישמש כרית ביטחון לנושי החברה והגנה לבעלי מניותיה . הגנה על נושי החברה משמעה , שיוכלו להיפרע מהחברה בהגיע מועד פרעון חובם . העיקרון בא להגן על הנושים מ " אימת " האחריות המוגבלת של בעלי המניות . כיון שהנושה אינו יכול לרדת לנכסי בעלי המניות וביטחונו היחיד הוא רכוש החברה עצמה , יש להבטיח כי הון החברה יועמד לרשות החברה , ובאמצעותה – לרשות הנושים לצורך פרעון חובותיהם . ההגנה על בעלי המניות פירושה שמירה על בעלי המניות מפני פעולות חורגות של דירקטורים ונושאי משרה העלולות להפחית את ערך מניותיהם , והבטחה כי בעת פירוק החברה יוכלו בעלי המניות לקבל את דמי השקעתם בחזרה לאחר פרעון החובות לנושים . כאמור , עקרון שימור ההון אומץ בפסיקה הישראלית מתוך המשפט המקובל האנגלי . פסקי הדין הישראליים המועטים שדנו בנושאים הקשורים בעקרון זה ציטטו בהתלהבות את ההלכות האנגליות , ל...  אל הספר