אחת ההשלכות של הגדלת הון רשום היא הרחבת סמכותם של הדירקטורים להקצות מניות . פעולת ההקצאה עשויה לגרור שינויים במבנה האחזקות , כך ששוויין של המניות המוחזקות בידי בעלי המניות ידולל בעקבות הקצאת המניות החדשות למשקיעים אחרים בפחות מערכן הריאלי . פגיעה כזאת בבעלי המניות הוותיקים עלולה להתרחש אם בחברה הפרטית , שמניותיה אינן נסחרות בבורסה , לא מחלקים רווחים בצורה של דיבידנדים , אלא בדרכים אחרות שמפלות לרעה חלק מן המשקיעים . לדוגמה , בחברה שבה הרווחים עוברים לחלק מבעלי המניות בדרך של תשלום משכורות , עלולים בעלי מניות שאינם מועסקים בחברה לעמוד מנגד כשעיניהם כלות . בעלי מניות כאלו , שנשללת מהם האפשרות ליהנות מרווחי החברה , חפצים כמובן למכור את מניותיהם , אך בהיעדר שוק למניות של חברה פרטית יתקשו לעשות זאת . במצב כזה ברור שלא יהיה להם אינטרס כלשהו להשקיע כסף ולרכוש מניות נוספות . הציפייה הלגיטימית שלהם היא , כי במקרה של הגדלת הון רשום והקצאת מניות חדשות , היא תתבצע על פי שוויה הממשי ( פנקסני ) של המניה , ולא בערכה הנקוב . דבר דומה אירע בעניין גליקמן נ ' ברקאי , שדן בהגדלת הון והקצאת מניות בשוויין ה...
אל הספר