למניה פנים רבות . היא ממלאת תפקיד בשתי מערכות יחסים – זו שבין בעל המניות למניה , וזו שבין בעל המניה לחברה . במערכת היחסים בין בעל המניה למניה עצמה יש להדגיש את קנייניותה : המניה היא נכס של בעליה , והוא חופשי לעשות בה כרצונו בכפוף למגבלות בחוק ובתקנון . המגבלות בחוק נחלקות לשניים . מגבלות מסוג אחד הן מכוח מערכת החקיקה הכללית של שימוש בנכס . מאחר שהמניה היא קניין , צריך השימוש בו להיעשות בתום לב ובאופן שאינו מזיק במכוון לאחרים . מגבלות מן הסוג השני הן מכוח חוק החברות וחוק ניירות ערך . המניה היא נכס מיוחד , אשר ערכו מותנה בחברה שהיא מקור הנביעה של הזכויות הצמודות למניה . חוק החברות , שהפילוסופיה המנחה אותו היא הסדרת תוכן מערכות היחסים בין בעלי המניות לבין החברה ובינם לבין עצמם לשם הבטחת תקינות שוק ההון , מגדיר את דרכי התנהגותם של בעלי מניות במסגרת החברה . המגבלות שהוא מטיל כוללות , בין השאר , הוראות בעניין אופן ההצבעה . גם התקנון מטיל מגבלות המצמצמות את הנאתו הבלתי – מותנית של בעל המניה מהמניה שבידו . התקנון הוא החוזה המסדיר את מערכת היחסים בין בעלי המניות לבין עצמם , ובין בעלי המניות לבי...
אל הספר