3.20 הגדרת מניה

מניה מוגדרת בסעיף ההגדרות בחוק החברות כאגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין ובתקנון . זוהי למעשה יחידת השקעה שרוכש המשקיע , והיא מהווה חלק מגודל שלם , שהוא הון המניות של החברה הרשומה . היא מגלמת בתוכה מיקבץ של זכויות בחברה . 33 כיום משמשת יכולתה של החברה לעמוד בחבויותיה הצפויות כמבחן חיוני נוסף לצורך הקביעה אם היא מוסמכת לבצע חלוקה ( סעיף 302 ( א ) לחוק החברות ) . וכלפיה , כלפי בעלי המניות האחרים וכלפי כל העולם . טכנית , היא מסמך המקנה למחזיק בו זכות השתתפות בהונה של החברה שהנפיקה אותה . על פי החוק , מניה היא נכס הניתן לקנייה , למכירה , להעברה , לשעבוד ולהורשה . מניה במקרא פירושה מנה , חלק , וכשמה כן היא – היא מהווה חלק מסוים מהון המניות של החברה . גם מינוחה האנגלי , , share משקף את רעיון היותה חלק משלם . היסטורית , מקור המלה הוא בחברה הרשומה האנגלית , שדמתה לשותפות , ובה זיכו מניות את בעליהן בזכות שביושר בנכסים שחולקו ביניהם על פי הזכות היחסית של כל אחד מהם . היקפה של הזכות נקבע על פי היקף ההשקעה . למניה משמעות נורמטיבית מהותית , ומשמעות פורמלית חיצונית . לשם כך יש להבדיל בין המניה – שהיא...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה