במועד ייסודה של החברה , ואף תקופה קצרה לאחר מכן , רוכשים המייסדים את המניות בערכן הנקוב . אולם , מיד לאחר מכן כבר מונפקות מניות בפרמיה , כלומר במחיר גבוה מן הערך הנקוב . סעיף ההגדרות של חוק החברות מגדיר " פרמיה " כסכום שבו עולה תמורת ההקצאה של מניות החברה על ערכן הנקוב של המניות . לדוגמה , מניה שערכה הנקוב הוא 1 ש " ח תונפק ב – 1 . 20 ש " ח או 1 . 50 ש " ח , או בכל מחיר אחר שייקבע על פי אחד משני הקריטריונים הבאים : אם מדובר בחברה פרטית , קנה – המידה הקובע יהיה הערך הפנקסני של המניה במועד הנפקתה , ואם מדובר בחברה ציבורית – קנה – המידה יהיה ערך השוק שלה . מניות שמונפקות שלא תמורת מזומן והערך שמועבר בגינן הוא בנכסים , תיחשבנה כמונפקות בפרמיה אם ערך הנכס במועד ההנפקה עולה על ערכן הנומינלי של המניות . כל הנפקת מניות שלא תמורת מזומנים מטילה על הדירקטורים את החובה לוודא את גובהה המדויק של התמורה . תמורה שלא במזומן הנמוכה משווי המניה המונפקת מקטינה את ההון הנפרע של החברה , ולכן היא בלתי – חוקית . החברה אינה חייבת להנפיק מניות בפרמיה , והסוגיה תיבדק לגופו של עניין בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה . ה...
אל הספר