לעומת זאת , במבנה ההון של החברה נעשית הבחנה בין הזכויות וההתחייבויות של בעלי ההון הרגיל ( שבעולם העסקי נקרא equity ) כתובעים שיוריים לנכסי החברה ולכוח ההכנסה של העסק , לבין אלו של בעלי ההון הבכיר . וכך , אם למשל נושאת מניית הבכורה , שערכה הנקוב הוא 1 ש " ח , זכות בכורה לדיבידנד בכורה של % 01 צביר אך לא משתתף , בעליה יהיה זכאי לקבל 01 אגורות כדיבידנד . עם זאת , הוא לא יהיה זכאי להשתתף ביתרת הדיבידנד שתיוותר לאחר תשלום דיבידנד הבכורה , והיתרה תשולם לבעלי המניות הרגילות , גם אם יתברר כי בעלי המניות הרגילות יקבלו בסופו של דבר סכום גבוה בהרבה מהסכום הקבוע שקיבל בעל מניית הבכורה . אם כן , כאן באות לביטוי שתי קבוצות של בעלים , המייצגות תת – חלוקה רצונית של זכויות הבעלות הכלליות . באופן מפורט יותר , הבעלים של ההון הרגיל מסכימים כי בעלי ההון המועדף יזכו לעדיפות או לתביעה קודמת בעת הכרזה על חלוקת דיבידנד . אך במקרה של מניות בכורה לא משתתפות , שהוא הסוג השכיח ביותר , הן אינן זוכות להשתתף עם המניות הרגילות בעודפי הרווחים שייוותרו לאחר תשלום החלק הקבוע של זכות הבכורה . ההיקף של עדיפות זו הוא אחוז ק...
אל הספר