כאמור , מאחר שחוק החברות אינו כולל את היזם בגדר נושאי המשרה , אין , לכאורה , להשתמש בחוק כמקור להטלת חובות על היזם ולהענקת סעדים כנגד הפרתן על ידו . הפתרון הראוי הוא שימוש בדין הכללי , אשר ממנו נשאבות חובותיו של היזם כמקור לתרופות כנגד נזקי תיפקודו . את הסעדים כנגד הפרת חובות היזם יש לחלק בהתאם לליקוי שנגרם . . 251 ת " פ ) ת " א ( , 31 / 73 פ " מ תשל " ז ) ; 329 ) 1 ע " פ 730 / 76 מדינת ישראל נ ' אפרים אברון , פ " ד לב ) 2 ( . 189 . 1 תרופות כנגד הפרת חובת זהירות על פעילות שמפירה את חובת הזהירות יש להחיל את דיני הנזיקין , והם ישמשו מקור משפטי לתביעה במקרה של התרשלות היזם . למשל , אם היזם התיר לחברה לרכוש נכס במחיר מופרז ועשה זאת מתוך רשלנות , תוטל עליו החובה לפצות את החברה הניזוקה על פי הקריטריונים של מזיקים , שבינם לבין הניזוק נקבעו יחסי רֵעות . כך גם ייקבע אם היזם פעל בתרמית וביצע עוולה בהתאם לסעיף 56 לפקודת הנזיקין ] נוסח חדש [ . למעשה , תוצאותיו של מעשה התרשלות כזה דומות לאלו של התרשלותו של נושא המשרה , ונדון בהן בחלק . 4 . 2 תרופות כנגד הפרת חובת אמונים על פעילות שמפרה חובת אמונים...
אל הספר