עמדתו של היזם כלפי חברה בייסוד מקנה לו יתרון בלתי – מעורער בעיצוב החברה ובניווט ענייניה על פי צרכיו הפרטיים . נוכח הניגוד האפשרי בין ענייניה של החברה לבין ענייניו של היזם וכוח שליטתו בה , הוא עלול להשתמש בכוח הנתון בידיו לרעת החברה . הפתרון לבעיה זו הוא הטלת חובת אמונים על בעל הכוח , המסייעת בהטלת פיקוח עליו ובריסונו . חובה זו מוטלת בדין הכללי , גם ללא מקור חוקי מפורש , כל אימת שנוצרים יחסי כוח – כפיפות , ומשמעותה היא הטלת חובה על בעל הכוח להפעילו בתום לב , בהגינות ולטובת הגשמת תפקידו . כך קבע בית המשפט בעניין קוסוי נ ' בנק י . ל . 245 פויכטונגר בע " מ , וכזו היא גם החובה שמוטלת בחוק על נושאי המשרה בעת מילוי תפקידם . חובת האמונים מוטלת על היזם כמו על כל בעל משרת כוח אחר . את מקורה החוקי ניתן למצוא בחוק השליחות , תשכ " ה – , 1965 וכן בחוק הנאמנות , תשל " ט – , 1979 שכן יזם הוא בבחינת שלוח ונאמן . היזם הוא שלוח מפני שהוא פועל בשם החברה שתקום . על פי הגדרת חוק השליחות , שלוח הוא מי שפועל בשמו ובמקומו של אדם אחר . היזם פועל בשמה ובמקומה של חברה שבייסוד , אשר כשירה על פי חוק החברות , סעיף 1...
אל הספר