משמעותה של ההצהרה בסעיף 4 לחוק החברות , כי החברה כשרה " לכל זכות , חובה ופעולה משפטית " , היא שכשרותה של החברה ומעמדה של החברה כיצור מתפקד אינם תלויים בהגדרת מטרותיה . כעיקרון , גם חברה שטווח מטרותיה מוגבל ביותר כשירה לבצע כל פעולה . למשל , חברה שתקנונה קובע כי היא כשרה לעסוק בתחום הנדל "ן בלבד לא תוכל להתקשר בחוזה לרכישת מלאי מחשבים לשם מסחר בהם . אם בכל זאת עשתה זאת , ההתקשרות הזאת , שחורגת ממטרותיה , לא תיחשב כבטלה מעיקרה , ולא ככזו שלא ניתן לקיים אותה בשום דרך . העובדה שהחברה היא בעלת כשרות כללית לבצע פעולות שונות מאפשרת למחוקק להתוות פתרונות לסוג זה של תקלות , ועליהם נעמוד להלן . עוד משתמע מהצהרה זו , כי חריגה ממטרות היא נושא שתחום ייחוסו אינו כשרותה של החברה , אלא סמכותם של נושאי המשרה . פעולה החורגת מהמטרות נכללת במסגרתה של " פעולה חורגת " , והיא אסורה הן על החברה והן על מי שפועל מטעמה כאמור בסעיף 55 ) א ( לחוק , כולל נושאי משרה . למעשה , חוק החברות הסב את סוגיית החריגה מהמטרות מתחום דיני הכשרות לתחום דיני השליחות , והטיל את תוצאות החריגה . 239 דברי ההסבר לסעיף 38 להצעת חוק חברו...
אל הספר