החברה היא גוף שלפעולותיו יש השלכות חיצוניות . היא מתקשרת בחוזים , רוכשת נכסים , ומתפקדת כבן – אדם . כגוף המוקם יש מאין קובעים היזמים והמשקיעים במהלך הקמתה את תכונות היסוד שלה , ומעגנים אותן במסמך מיוחד הנקרא תקנון . על פי סעיף 15 לחוק החברות , לכל חברה יהיה תקנון , והוא כולל את כל המאפיינים החיוניים לקיומה של חברה . התקנון יכול להיות קצר מאוד ולהצטמצם בפירוט ארבעה נושאים הקבועים בסעיף 18 לחוק : שם חברה , מטרותיה , פרטים בדבר הון המניות , ופרטים בדבר אחריות בעלי המניות , כלומר אם היא מוגבלת או לא מוגבלת . הפילוסופיה שעליה מושתת חוק החברות שואפת לספק ליזמי חברות ערכת חוזה אחיד שישמש את המתאגדים . הם אמורים להקים חברה רק על בסיס מסמך קצר שבו ייקבעו הפרטים ההכרחיים לעיצוב דמותה של החברה , ואת כל השאר אמור החוק לספק . כך ייחסכו עלויות עסקה ומתחים מיותרים כבר בשלב ההתקשרות . מתאגדים שחפצים להתנות על הוראות החוק ולהתוות לחברה דרכי ניהול שונות , יכללו בתקנון הוראות נוספות , ככל שהחוק מתיר חריגה מהוראותיו . פקודת החברות – הדין הקודם – כללה גם תקנון לדוגמה . על פי הפקודה , חברה ציבורית יכולה היי...
אל הספר