2.41 מצב א: (1) הרמת מסך לשם ייחוס חוב של החברה לבעל המניה – שימוש שלא כדין בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת לשם הונאה או קיפוח

בסעיף 6 ) א () ) 1 ) א ( מותנית הרמת המסך בשימוש פגום בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת , לשם הונאת אדם או קיפוח נושה . זוהי קטגוריה המקיפה מקרים שבהם נעשה שימוש מכוון לרעה ביישות של החברה על מנת לרמות , להונות , להתחמק מביצוע התחייבות חוזית או להבריח רכוש מנושים . הקשר הראשוני כאן בין החברה לבין האדם המרומה נובע דווקא מהתקשרות רצונית בין החברה לבין הנושה – התובע שההתחייבות כלפיו הופרה , או שרכוש החברה הוברח כדי לפגוע בו . אם נעשה שימוש לא תקין ביישות המשפטית של החברה כדי לאפשר התחמקות מהתחייבות , יש לסייע בידי הנפגע לאכוף את ביצוע ההסכם . תרמית אינה סוג של התנהגות צפויה או סיכון מחושב שהיה על המתקשר להביא בחשבון בעת התקשרותו עם חברה כיישות ערטיאלית . תרמית , במובן זה , היא כל התנהגות לא נאותה אשר נועדה לנצל את הפרדת האישיות המשפטית שלא למטרות כלכליות מסחריות , אלא כדי לזכות ביתרונות לא הוגנים להוותו של הצד השלישי הכבול באזיקי הלכת סלומון . שימוש פגום כזה היה הנימוק המקורי הקלאסי לביצוע הרמת מסך בפסיקה זה שנים רבות . להלן המצבים המוכרים בפסיקה שבהם הורם מסך בגין ניצול עקרון האישיות המשפטית...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה