הקטגוריה השנייה היא ביטוי של הדוקטרינה המוכרת כ " הזזת מסך " , או הרמת מסך מדומה . בקטגוריה זו נעשה שימוש חלקי באפשרות של פריצת המחסום שבין החברה לבין בעלי המניות . בית המשפט אמנם אינו מתעלם מאישיותה המשפטית הנפרדת של החברה , אך קובע את יחסו לעניין שבמחלוקת על פי אופיין של היישויות העומדות מעבר לפרגוד , מעמדן ותכונותיהן האישיות . התוצאה הסופית של המחלוקת אינה יוצרת יריבות ישירה בין בעלי המניות לבין נושי החברה , אלא נקבעת על פי תכונותיהם של בעלי המניות של החברה . כך יוצא , כי בדומה להרמת מסך ממשית קיימת התייחסות אל אישיותם של בני – האדם המסתתרים מעבר למסך , אך בשונה ממנה , אין התעלמות מקיום החברה – והיא הנושאת בנטל החיוב . כך גם קובע סעיף 6 ) ב ( , כי בית המשפט רשאי לייחס תכונה של בעלי מניה לחברה אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על העניין הנדון . דוגמה א : בעל שליטה בחברה א , המשמש גם מנהל בה , פונה לבנק לשם קבלת הלוואה עבור החברה . בעל השליטה ערֵב אישית להלוואה שקיבלה חברה א , וכן מישכן דירה שהייתה רשומה על שם חברה א לשם הבטחת אותה הלוואה ....
אל הספר