86 הדין מגדיר חברה שמתאגדת כ " אדם " . למעשה , חברה היא מבנה שנועד לפתור את צורכיהם של אנשי עסקים אשר לא נענו בצורות התאגדות מוקדמות יותר . בצורתם האנגלוסקסית הקדומה נוסדו תאגידים על ידי הכתר , שאף הבטיח את עצמאותם מפני התערבותו . במאה ה – , 17 המדינה היא זו שיצרה אותם למטרות מיוחדות שהוגדרו על ידה . לימים הפכה החברה הרשומה למבנה שיצירתו קלה הרבה יותר מזו של בן – אדם . פעולת רישום פשוטה מפיחה רוח חיים במבנה רב – כוח . למעשה , התכונה הבסיסית והקריטית שיש לחברה היא יישותה הנפרדת והעצמאית . קיומה הוא עצמאי ונפרד , ואינו תלוי בהשתתפותם של משקיעים אלו או אחרים ברשימת בעלי המניות בחברה . כתוצאה מכך זכאית החברה , כמו כל אישיות משפטית , ליהנות מזכויות ומחובות שונות ונפרדות מאלו של בעלי המניות שלה . במילים אחרות , יש לה יישות משל עצמה . סעיף 4 לחוק החברות מגדיר את החברה כאישיות משפטית כשרה לכל זכות , חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה המאוגד . מהלך חייה של החברה משתרע ממועד רישומה , שנחשב כ " יום הולדתה " , ועד ליום חיסולה , המשול ל " יום פטירתה " . כך קבוע בסעיף 5 לחוק . הוראות אלו נחשבות כיום ברור...
אל הספר