הכללת " ציבור " כקהל שאת האינטרסים שלו ניתן להביא בחשבון מעוררת את השאלה המיקדמית : מי הוא אותו ציבור שהחוק כיוון אליו ? מונח כזה חשוף לפרשנות מגוונת , וניתן להעלות על הדעת לפחות שתי פרשנויות למושג " ציבור " . ציבור מסוג אחד הוא הציבור בכללו ; כלומר , החברה ) society ( במדינה נתונה . פרשנות כזו גם נתמכת בדברי ההסבר להצעת החוק , שם זכה הציבור לתואר " הציבור בכללו " , שמשמעותו המקובלת היא כלל החברה ) . ) society הרשות להתחשב בטובת הציבור ולתרום לטובת הקהילה היא פוליטיקה חקיקתית . במתח שנוצר בין היתרונות שנצמחים למשק מהקונגלומרטים הענקיים לבין הנזק הסביבתי שמיוחס להם , מוקנה יתרון לעמדה התומכת בהעמסת תוצאות הפעילות המזיקה על הפירמות . האסטרטגיה האנוכית שהנחתה את הפירמות גררה עיוות באיזון בין ערכים מטריאליסטיים לבין ערכים חשובים לא פחות , כמו איכות הסביבה , תכנון אורבני , והישרדותם של צמחייה וחיות הבר . פעילות לטובת הקהילה משמעותה אחריות חברתית ) , ) social responsibility והיא שקולה כנגד שיקולים עסקיים . אולם , ההבדל בין הציבור והקהילה כבעלי עניין שמותר לשקול את עניינם לבין הקבוצות האחרות ...
אל הספר