על פי ההצהרה בחוק , מקבלי ההחלטות אמורים לפעול לשם השגת רווחים והשאתם . משמעותה של השאת רווחים של החברה היא , שמקבלי ההחלטות בחברה חייבים לפעול כך ששיקול דעתם יונחה על ידי השאיפה למירוב רווחים . דברי ההסבר של הצעת החוק ישמשו מורי דרך להבהרת הצהרה זו . על פיהם , קיימות לפחות שתי תכליות חלופיות אפשריות לקיומה של החברה המסחרית . האחת רואה בחברה מכשיר לקידום האינטרסים העסקיים של בעלי מניותיה ותו לא . השנייה משקיפה על החברה כעל פורום להשאת עושרן של כל הקהילות הקושרות עמה קשרי חוזה ) דוגמת נושים ( , וכן כעל מעין " אזרח " בקהילה , החייב לשרת את ענייניה אף כשאין הם חופפים את האינטרסים העסקיים של המשקיעים . כך נפתחת בפני פירמה בעלת יעד כלכלי מובהק האפשרות לשקול גם שיקולים שתוצאתם לא תגביר ישירות ומיידית את רווחיה . במובן זה מאפשר החוק לחברה לקדם אינטרסים של בעלי עניין שאינם בעלי מניות . החוק בחר , כנראה , בדרך ביניים : מצד אחד , כיעד ראשון במעלה ובחשיבות הוצבה השאת הרווחים של החברה . מצד אחר , מתיר המחוקק להתחשב באינטרסים של בעלי עניין אחרים בחברה , כמו למשל נושים מובטחים , נושים שאינם מובטחים ...
אל הספר