2.8 חופש ההתאגדות כאגודה עות'מאנית וכעמותה

התאגדות במסגרת של תאגיד שאינו מחלק רווחים בין חבריו נעשתה במשך שנים רבות באמצעות החוק העות ' מאני על האגודות משנת , 1909 אשר עסק בהתאגדותן ובארגונן של אגודות שגזרו על עצמן איסור של חלוקת רווחים . בעקבות החוק הצרפתי ששימש לו דוגמה קידש חוק האגודות העות ' מאני את עקרון חופש ההתאגדות , כאשר קבע כי יצירת אגודה אינה מותנית בהשגת היתר מראש . עם זאת , הוטלה חובת הודעה על ייסוד אגודה כדי למנוע קיומן של אגודות חשאיות . כמו כן נאסרה הקמתן של אגודות כדלקמן : א . אגודות המנוגדות לחוק או למוסר הכללי , או שבסיסן בלתי – חוקי ; ב . אגודות שפוגעות בשקט ובשלמות המדינה ; ג . אגודות חתרניות שמטרתן לשנות את צורת השלטון הקיים או שמטרתן להפריד בין הקבוצות האתניות למטרה מדינית ; ד . אגודות שמטרתן או תוארן מבוססים על גזע או לאום ; ה . אגודות שמטרתן סודית . החוק העות ' מאני על האגודות הוחלף על ידי חוק העמותות , תש " מ – , 1980 אם כי לא בוטל על ידו . חוק העמותות החדש מקנה חופש להתאגד בעמותה , אך מתנ ה זאת במספר תנאים ) סעיף 3 לחוק ( : ראשית , מטרת הקמתה של העמותה חייבת להיות חוקית ואסור לה לשמש מסווה לפעולות בלת...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה