מאחר שחופש ההתאגדות עדיין לא זכה לעיגון בחוק יסוד משוריין , ומעמדו כ "זכות חוקתית על – חוקית " יובטח לו רק על ידי הפסיקה , נבחן להלן את אופן התייחסות הפסיקה לחופש ההתאגדות כזכות יסוד , את דברי החקיקה שמטפלים בזכות ההתאגדות , ואת האופן שבו פורשו . כל החוקים שעוסקים בהקמת תאגידים כוללים הוראה המקנה זכות התאגדות . אולם , מוצאם הזר של חלק מהחוקים הללו , כגון דברי חקיקה מנדטוריים , השפיע על אופן הטיפול בסוגיה . בראשית ימי המדינה היו כל דברי החקיקה שהקימו תאגידים פקודות . 23 שם , . 732 . 24 שם , . 737 . 25 ראו למשל : ר ' גביזון " המהפכה החוקתית – תיאור המציאות או נבואה המגשימה את עצמה ? " משפטים כח ) תשנ " ז ( , 21 הטוענת כי שיח המהפכה החוקתית מטשטש את העובדה שאין הסכמה בישראל , לא רק במערכת הפוליטית , גם ביחס לשאלה אם יעד זה רצוי לישראל , וגורם לתגובת – נגד במערכות הפוליטית והמשפטית . לכן , היא סבורה , לא ברורה בינתיים התרומה של שיח המהפכה החוקתית למהלך החוקתי , להגנה על זכויות האדם בישראל , ולמעמדו של בית המשפט מול המערכת הפוליטית . 26 שמוצאן בתקופת המנדט . הן הסדירו את התאגדותם של חברה , ...
אל הספר