1.25 תולדות חקיקת החברות בישראל

החברה הרשומה היא צורת ההתאגדות שמהווה את עיקרו של קורס זה . לפיכך נתאר להלן את השתלשלותו ההיסטורית של דין החברות . טרם השלטון המנדטורי חל בארץ – ישראל חוק החברות העות ' מאני . חוק זה נשאר למעשה בתוקפו עד שנת . 1921 בשנה זו בוטלה תחולתו של החוק העות ' מאני ונחקקה פקודת החברות , . 1921 פקודה זו הועתקה רובה ככולה מחוק החברות האנגלי משנת 67 , 8190 וכללה בעיקר הוראות בעניין רישום חברות וניהולן . בשנת 1929 נתקבלה פקודת 68 חברות חדשה , אשר ביטלה את קודמתה . פקודת החברות הארצישראלית משנת 1929 התבססה על חוק החברות האנגלי מאותה שנה . עם זאת , היא כללה מספר שינויים שנועדו להתאימה לתנאים המיוחדים של ארץ – ישראל . ביניהם ראוי להצביע על חריג בולט אשר הותקן במיוחד לשימוש בארץ : זהו סעיף 14 לפקודת החברות בנוסח הּ הישן , אשר העניק לנציב העליון שיקול דעת מוחלט לאשר רישום חברה או לסרב לרושמה . הטעם להכללתו של סעיף זה היה כפול : ראשית , השאיפה לפקח על מהותן ועל אופיין של התאגדויות הנרשמות בשטח מנדט המאוכלס על ידי שתי עדות שלא שררו ביניהן יחסי אחווה ; שנית , סיכול הקמתן של התאגדויות למטרות פוליטיות חתרניות ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה