חוק החברות מגיש לנו קובץ של הוראות שהחלק הדיספוזיטיבי בו , אשר ניתן להתנות עליו , הוא למעשה חוזה יעיל פרי ניסיון רב – שנים שאמור לשמש את היזם כאשר הוא שואף להקים חברה , או את המשקיע כאשר הוא שוקל לרכוש ניירות ערך בחברה . קובץ הוראות זה הוגדר בספרות כערכה ) set ( שהיא מעין חוזה אחיד ) standard form , ) contract מאחר שהוא מספק הסדר קבוע מראש ודומה במהותו לכל המתקשרים בצורת התאגדות כזו – התקשרות לשם הפקת רווח באחריות מוגבלת . חוק החברות הוא דבר חקיקה שהוראותיו אמורות לשקף את הניסיון אשר נצבר בהקמתן ובניהולן של חברות וכן בפיקוח עליהן , ואת המנגנונים שנחוצים כדי לאפשר תיפקוד אופטימלי שלהן . לדוגמה , כללי החלוקה שעיצב המחוקק בחלק השביעי ) פרק שני ( של החוק קובעים , כי כל חלוקת עושר של החברה לבעלי המניות חייבת להתבצע רק על פי המתכונת הקבועה בחוק . כללים אלו אמורים לספק הגנה לנושים בחברה מפני ניסיונות להגדלת הסיכון בשימוש בכספי החברה לאחר מתן ההלוואה . אמנם , נושים מתוחכמים היו מכניסים הוראות כאלו גם ללא החוק , אולם הן נועדו לספק הגנה לכל סוגי הנושים . מובן שכללי החלוקה אמורים להגן גם על בעלי ...
אל הספר