האסכולה החוזית מניחה , כי הפרט מצויד תמיד בידע המאפשר לבחור את האופציה הטובה ביותר לשם הגשמת האינטרס העצמי שלו ) , ) self interest ובאפשרות האישית לממש זאת . עם זאת , המודל החוזי כמסגרת רצונית של התקשרויות אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם מתקלות בהפעלתו . ראשית , תאגיד , כגוף מלאכותי , מופעל באמצעות שלוחים . נבהיר תחילה את משמעות יחסי השליחות הללו . הסדר הנציגות / שליחות הקיים בתאגיד מייבא לתוך היחסים בין הפרטים לבין התאגיד את תיאוריית השליחות ) . ) Agency Theory בלבושו המשפטי קובע עקרון השליחות , כי שלוחו של אדם כּ מותו , והשלוח ההגון יוצא מתמונת ההתקשרות המקורית המחייבת את השולח ואת הצד המתקשר . במסגרת האינטראקציות והקשרים בתאגיד , המקיפים את היחסים אשר נוצרים בין כל הקבוצות המתגודדות סביב המרכז התאגידי – דוגמת חברי התאגיד , מנהלי התאגיד , ונושי התאגיד – ביססה תיאוריית השליחות את הגדרת היחסים בין בעלי השליטה בתאגיד לבין המנהלים בו כיחסי שליחות , שבהם שׂ ומה על השלוח ) המנהלים ( לפעול לטובת השולח ) בעלי השליטה ( . אולם , הקשרים בין בעלי האינטרסים השונים בתאגיד " מוכתמים " בניגודי אינטרסים ...
אל הספר