תוחלת־ערך לעומת אומדן משותף

בשתי השיטות לניתוח הערכות הצרכן הצעד הראשון הוא זיהוי קבוצת התכונות הרלוונטיות לקביעת ההערכה . דרכים שונות לזיהוי התכונות הרלוונטיות נידונו בפרק 3 בסעיף העוסק במדידת ידע הצרכן . נזכיר כאן כי בדרך כלל משתמשים למטרה זו בקבוצות מיקוד שבהן מתבקשים המשתתפים לציין את היתרונות של המוצרים הנדונים ואת חסרונותיהם . מתוך כלל התכונות הנזכרות בוחרים תכונות מייצגות בודדות ( למשל , באמצעות ניתוח גורמים ) , והן מרכיבות את הקבוצה הרלוונטית . בשיטה של תוחלת ערך מצרפים לינארית את הערכות התכונות אחת לאחת כדי להגיע להערכה כוללת של כל מוצר בנפרד . המוצר המועדף הוא המוצר הזוכה בציון הסכום הגבוה ביותר . בשיטת האומדן המשותף הנבדק מתבקש לקבוע את הערכתו הכוללת על פרופיל שלם של תכונות ביחס לפרופילים אחרים , וציוני הדירוג היחסיים משמשים בהמשך הבדיקה לחילוץ ערך התועלת של כל תכונה בכל רמה . יתרונה העיקרי של שיטת האומדן המשותף הוא ביכולתה לנתח את ההעדפות בלי להתחייב אפריורי למבנה לינארי דווקא . נקודת המוצא לניתוח היא ההעדפה המוגמרת כמו שהתקבלה בדרכו האישית של הנבדק , תהיה אשר תהיה , לינארית או לא לינארית , מפצה או לא...  אל הספר