הרופאים כמתווכים בין היצרן לצרכן בשנים האחרונות זכתה מערכת היחסים שבין הרופאים לחברות התרופות לתשומת לב ציבורית מיוחדת . מצד אחד ניצבת תעשייה משגשגת המגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה ומבקשת לנצל את כוחה הרב לקידום האינטרסים הכלכליים שלה . מצד שני עומדים הרופאים האמונים על בריאות הציבור וטובתו . המפגש בין האינטרסים השונים בעייתי מעצם טיבו , והוא מועד לקלקולים . מבנה שוק הבריאות מחמיר את הבעיה שכן הוא מכיל בתוכו כשל מובנה . מוצרי הבריאות מאופיינים בביקוש קשיח של צרכנים המוכנים לשלם כל מה שיש לאל ידם כדי לשמר ולטפח את הנכס היקר להם מכול – בריאותם . ואולם בסיס הידע נמצא אצל המטפל שבידיו המפתח לביקוש . צרכני הבריאות חסרים את הידע המקצועי הדרוש לבחירת התרופה המתאימה לפתרון בעייתם , והם סומכים על הרופא ששיקוליו מקצועיים והוא מעודכן בהתמדה בהתפתחויות הרפואיות . אין ספק כי השפעתם של הרופאים על ההוצאה לבריאות במשק הלאומי ובמשקי הבית מכרעת . אין זה מפליא אפוא שחברות התרופות רואות ברופאים את המפתח להצלחת מוצריהן בשוק הבריאות . מעמדו של הרופא כחוליה המתווכת בין היצרנים לבין הצרכנים נתמך גם בחוק . ב...
אל הספר