על אף הקשיים הכרוכים בחקר המניעים , אי אפשר להתחמק מהשאלה היסודית מדוע הצרכן מתנהג כפי שהוא מתנהג , שהרי המניעים הם הכוחות המפעילים את ההתנהגות ונותנים לה כיוון . ריבוי המניעים עורר את הצורך לזהותם ולמיינם . הצגנו שני ניסיונות למיין צרכים שיש להם רלוונטיות מיוחדת להתנהגות הצרכן , ועמדנו על הקשיים המתעוררים בכל ניסיון להסביר את ההתנהגות באמצעות רשימת צרכים . מכאן עברנו לדיון בשלוש שאלות היסוד של ההנעה : מקור המניעים , גורמי התעוררותם ואופן פעולתם . תורת פרויד ותורת מאסלו פרשו לפנינו את שני הכיוונים הבולטים במחקר מניעי הצרכן : הפסיכואנליטי וההומניסטי . תיאור שיטות המחקר המקובלות בתחום הנעת הצרכן חתם את הפרק . בנקודה זו מן הראוי לגעת בוויכוח המתמשך בשאלה אם היצרן רק נענה לצרכים , כגרסת הפילוסופיה של השיווק , או שמא הוא גם יוצר צרכים . מאמצע המאה ה 20 שבה ועולה בפי מבקרים חברתיים הטענה כי בכלכלת השפע התחרותית הצרכן הוא כלי משחק בידי יצרנים חסרי כל רסן , המבקשים להגדיל את נפח השוק על ידי השתלת צרכים מלאכותיים בנפשו באמצעות פרסומת שהיא שטיפת מוח . לביקורת זו יש שני היבטים : מוסרי ומעשי . במ...
אל הספר